חיוב עו"ד שנתבע בגין רשלנות מקצועית להעביר לעיון המבקש את כל המסמכים המצויים בביה"ד המשמעתי של לשכת עוה"ד

1.         בהמשך לדיון מיום 9/3/09 להלן החלטתי בבקשה לעיון במסמכים ספציפיים.

            הבקשה הוגשה במסגרת תביעה, בה נטען לרשלנות מקצועית של המשיב בעת ששימש כעורך דינו של המבקש, וייצג אותו בתביעת ליקויי בנייה שהגיש האחרון כנגד אנגל, חברה קבלנית לבנין בע"מ (ת.א (חד') 3771/01 דמתי מרדכי נגד אנגל חברה קבלנית לבנין בע"מ).

            בגין התנהלות המשיב בטיפולו בתיק האמור, הגיש המבקש תלונה בלשכת עורכי הדין, שסופה, ככל הנראה (כפי שעולה מהבקשה והתגובה שבפני), היה בהרשעתו של המשיב בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין (להלן: "בית הדין המשמעתי"). מהמסמכים שבפני עולה, כי המשיב ערער על פסק הדין (לא ברור אם הליך הערעור כבר הסתיים וניתן בו פסק דין).

            המסמכים המצויים בהליכי הערעור בבית הדין המשמעתי, ופסק הדין בערעור, ככל שניתן, הם המסמכים בהם מבוקש העיון בבקשה שלפני (להלן: "המסמכים המבוקשים").

טענות הצדדים

2.         לטענת המבקש, המסמכים המבוקשים הינם רלבנטיים לצורך בירור התביעה דנן הואיל וביסוד ההליכים - הערעור בבית הדין המשמעתי ובתביעה דנן - עומדת אותה מערכת עובדות. המבקש מוסיף וטוען כי המשיב בחר לצרף לגילוי המסמכים מטעמו את עדות המבקש בבית הדין המשמעתי, ומכאן שהמשיב מנוע מלטעון להעדר רלבנטיות של התיק בבית הדין המשמעתי.

3.         מנגד טוען המשיב, כי לבקשה לא הוגש תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, ועל כן דינה להידחות על הסף. לגופו של עניין טוען המשיב, כי המסמכים המבוקשים הינם בלתי רלבנטיים לתובענה דנן, ובנוסף, הם חסויים לאור סעיף 73 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים) תשכ"ב - 1962. המשיב מוסיף וטוען, כי פסקי דין והחלטות של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין אינם יכולים לשמש כראייה בתובענה זו וממילא לא יהיה בהם כדי לסייע למבקש. המשיב מדגיש, כי הבקשה מוגשת בחלוף שנה מהמועד שבו העביר המשיב לעיון המבקש מסמכים אחרים שצוינו בתצהיר גילוי המסמכים והיא נועדה כל כולה להכביד על המשיב ולפגוע בהגנתו, שעה שבהלכה הפסוקה נקבע כי הכבדה בלתי סבירה על בעל דין עשויה להביא לצמצום חובת הגילוי גם ביחס למסמכים רלבנטיים.

דיון והכרעה

4.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

5.         ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלבנטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. נקודת המוצא העקרונית בסוגיית גילוי המסמכים והעיון בהם הינה גילוי מרבי של מידע הרלבנטי למחלוקת בין בעלי הדין, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת (ראה:ו רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, תקדין-עליון 2002(2) 2481).

            על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח, כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה (רע"א 6546/94 בנק איגוד נגד הנרי אזולאי ואח', פ"ד מ"ט(4) 54).

            "דיג במסמכים" אינו מעשה פסול, אלא אם כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם למטרה אחרת (ראה ד"ר יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי בעמ' 428-429 (מהדורה שביעית, בעריכת שלמה לוין, 1995); להלן: "זוסמן").

            סמכות בית המשפט בנושא גילוי המסמכים היא רחבה עד מאוד. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת ולצדה עומדות טענות חיסיון, שהדין והפסיקה מכירים בהן.

6.         המבחן לרלבנטיות של מסמך הוא רחב. די שהמבקש מצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות, ואין צורך בוודאות. הרלבנטיות של מסמך נגזרת מטענות הצדדים. יפים לעניין זה דבריו של זוסמן "מסמך שבעל דין הזכירו בכתב טענותיו, נעשה על ידי עצם האזכור בו בר עיון" (זוסמן, בעמ' 439). יצוין כי הרלבנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו.

7.         ומן הכלל אל הפרט. המבקש, בכתב תביעתו, טען כי בגין התנהלות המשיב בייצוגו בתביעת ליקויי הבנייה, כאמור, הוא הגיש תלונה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, וכי, נכון למועד הגשת התביעה, טרם התקבלה החלטה של בית הדין המשמעתי באותו עניין (סע' 17(א) לכתב התביעה).

            בכתב ההגנה אישר המשיב את הגשת התלונה על ידי המבקש והוסיף כי "גרסת התובע בבית הדין המשמעתי שונה לחלוטין מגרסתו בכתב תביעה זה והבדלי הגרסאות מצביעות על כך כי לא ניתן ליתן כל אמון בגרסתו של התובע המשתנה תוך כדי מסירתה מעת לעת לפי רצונו של התובע ומבלי שהתובע אפילו מנסה להיצמד לאמת" (סע' 17 לכתב ההגנה).

8.         נוכח טענות הצדדים, ובמיוחד טענות המשיב, הרי שאין ספק כי המסמכים המבוקשים הינם רלבנטיים ויש בהם כדי לשפוך אור על התשתית הראייתית בתביעה שבפני, בה נטען לרשלנות מקצועית של המשיב.

            לא זו אף זו, מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי בתצהיר גילוי המסמכים המצויים ברשותו של המשיב נכלל, בין היתר, גם פרוטוקול עדותו של המבקש בבית הדין המשמעתי ולבקשת המבקש, מסמך זה הועבר לעיונו. אם כן, גם לגרסת המשיב, פרוטוקול עדותו של המבקש רלבנטי לתיק דנן והוא עשוי לעשות בו שימוש בשלב הראיות. אם פרוטוקול עדותו של המבקש רלבנטי, הרי שגם ההליכים בבית הדין המשמעתי, כולם, הינם רלבנטיים ויש צדק בטענת המבקש כי המשיב מנסה לאחוז בחבל בשני קצותיו, כאשר מחד הוא, ככל הנראה, מתעתד לעשות שימוש בעדות המבקש בבית הדין המשמעתי (ומשום כך גילה את הפרוטוקול בתצהיר גילוי המסמכים) ומאידך מסתיר הוא את יתר ההליכים בבית הדין המשמעתי בטענת חיסיון (סע' 4 לבקשה).

            זאת ועוד, "התנגדות לגילוי מסמכים מורה בדרך כלל על כך שהמתנגד חפץ להסתיר דבר מעיני יריבו, או שחפץ להפתיע אותו בשעת בירור המשפט, ושני דברים אלה גם יחד פסולים הם" (זוסמן, בעמ' 429).